החלטה בתיק רע"א 10648/04

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטות א. קובו, מ. רובינשטיין ונ. אחיטוב), בע"א 2570/00, שניתן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב בת"א 38982/95. הבקשה נוגעת לקביעות בית המשפט הנוגעות לקבלת ערעור המשיבים 1 ו - 2 ביחס לתביעתו שכנגד של המבקש וכן ביחס להוצאות שהוטלו על המבקש.

2.        המשיבה 1 היא חברה פרטית העוסקת בסיוע לתושבי ישראל המבקשים לרכוש זכויות פנסיה בגרמניה, על פי האמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לגרמניה. המשיב 2, הינו שליחה של המשיבה 1 וטיפל עבורה במימוש האמנה בישראל. בין המבקש למשיב נחתם הסכם ייצוג ושכר טרחה לצורך קבלת זכויות בביטוח הסוציאלי הגרמני. לאחר שהמשיבה פעלה בגרמניה לרכישת זכויות הפנסיה של המבקש, סרב האחרון לשלם לה שכר טרחתה בטענה שהרנטה החודשית שהיה אמור לקבל בסופו של דבר הייתה נמוכה באופן משמעותי ממה שהובטח לו מלכתחילה. המבקש הודיע למשיב כי הוא אינו מעוניין בעסקה והיא מבוטלת מבחינתו. בשלב מאוחר יותר, נודע למבקש כי קיים היתר להעביר מטבע חוץ מישראל לגרמניה לצורך רכישת זכויות הפנסיה, זאת בניגוד למה שנמסר לו מאת המשיב, וכך פעל בכוחות עצמו ובעזרת עו"ד גרמני לקבלת הזכויות כאמור, וקבלת הפנסיה אושרה על ידי המוסד הפנסיוני בגרמניה החל מיום 1.6.92.

3.        ביום 21.5.95 הגישה המשיבה בבית משפט השלום בתל אביב כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקש, לקבלת שכרה בגין טיפול בהכרה בזכויותיו הפנסיוניות בגרמניה. המבקש קיבל רשות להתגונן והגיש נגד המשיבים תביעה שכנגד, בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב הפרת חובת תום הלב וחובת הנאמנות מצידם. טענת המבקש התבססה על כך שהמשיבים לא מסרו לו על שינוי בתקנות שאיפשר קניית מטבע חוץ לצורך רכישת זכויות הפנסיה, וכתוצאה מכך, התעכב אישור הפנסיה, והמבקש  איבד 24 חודשי תשלום פנסיה.

4.        בבית משפט השלום נדחתה תביעת המשיבים והתקבלה תביעת המבקש. בית המשפט קבע שההתקשרות בין הצדדים היתה על תנאי, ומאחר שהתנאי לא התקיים היה רשאי המבקש לבטלה מבלי שחלה עליו חובה לשלם שכר כלשהו למשיבה. עוד נקבע כי המשיבה טיפלה בעניינו של המבקש ברשלנות, וגרמה לו להפסד כספי של 24 רנטות חודשיות. המשיבים חויבו לשלם למבקש סך של 68,050 ש"ח והוצאות משפט. המשיבים ערערו בפני בית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את הערעור ככל שהתייחס לתביעתה המקורית של המשיבה 1. יחד עם זאת, התקבל הערעור ככל שהתייחס לתביעה שכנגד של המבקש. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש לא הוכיח התרשלות מצד המשיבה או קשר סיבתי בין הנזק לבין התרשלות שכזו. לפיכך חוייב המבקש בהשבת הסכום ששולם לו על ידי המשיבים וכן בהוצאות משפט על סך 20,000 ש"ח.

5.        המבקש עותר למתן רשות ערעור ביחס לקביעות בית המשפט הנוגעות לתביעתו הנגדית וביחס לחיובו בהוצאות. המבקש מפרט בבקשתו טעויות שונות שנפלו לשיטתו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הן ביחס לקביעות העובדתיות והן ביחס לקביעות המשפטיות. כן טוען המבקש כי לא היה זה סביר להטיל עליו בלבד הוצאות המשפט, בגובה של 20,000 ש"ח,  בהתחשב בכך שחלק מערעורי המשיבים נדחה.

6.        דין הבקשה להידחות על הסף. המבקש מעלה בבקשתו טענות הנוגעות לפרטי הכרעתו של בית המשפט המחוזי. טענות אלה, אינן חורגות מעניינם של הצדדים לדיון, וודאי שאין בהם כדי לעורר שאלה עקרונית או בעלת חשיבות המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123).

           הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, כ"ח באייר תשס"ה (6.6.05).

                                                                                                ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: